רישום נכון של סימן מסחר וטיפים לטיפול בגניבת סימן מסחרי – מ-א' ועד ת'

על פי ההגדרה המקובלת, סימן מסחרי הוא סימן בו נעשה שימוש על ידי חברה או אדם במטרה לסמן מוצרים או שירותים שהם מספקים.

הסימן המסחרי מבוסס על אלמנטים ויזואליים, ברמת מורכבות זו או אחרת, כולל שם המוצר, ציוד, סמל גרפי או אפיו שילוב של טקסט. מה שצריך לזכור הוא שרישום של סימן מסחר אינו דבר של מה בכך, כאשר חייבים לעשות את זה על פי הספר כדי שהסימן יהיה תקף. מן העבר השני של המשוואה, המקרה של הפרות סימני מסחר קיים בהחלט ומחייב את אלה שנפגעו לפעול בדרכים שונות כדי להתמודד עם הנזק.

השלבים לרישום סימן מסחר

ההליך הרישומי של סימן המסחר אצל רשם סימני המסחר מצריך מספר שלבים שיש לעשות על פי הספר. זה מתחיל עם הורדה ומילוי של טופס הרישום, מה שניתן לעשות דרך אתר האינטרנט של אגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר של משרד המשפטים. הבקשה צריכה לכלול בתוכה דוגמה של הסימן, כשלאחר מכן נדרש לשלם אגרה העומדת נכון לנקודת הזמן הנוכחית 1,564 שקלים (סכום שלא יוחזר גם אם הסימן לא מאושר).

השלב הבא הוא בדיקה הנעשית על ידי רשם סימני המסחר, במטרה לבדוק האם הסימן המסחרי עומד בדרישות החוק לגבי הרישום: כלומר, שהסימון לא כללי או תיאורי, אלא מאפשר ללמוד דבר מה על מי שנמצא מאחוריו.

בשלב הבדיקה ייבחן גם הדימיון של סימן המסחר לסימנים אחרים הנמצאים באותו תחום מקצועי או קטגוריית מוצרים. למרות הבדיקה הזו אנחנו עדיין עדים ללא מעט גניבות והפרות של סימני מסחר, כפי שנראה בהמשך (ולו מכיוון שאנשים שמפרים סימן מסחר לא יבצעו את הבדיקות דרך רשם סימני המסחר).

במידה והרשם מחליט שהסימן עבר את המבחן, יפורסם הסימן ברשומות במטרה לראות האם יש בציבור התנגדויות אליו – התנגדויות שהוא ידון בהן במידה והן יעלו. אין התנגדויות? הסימן יירשם בפנקס סימני המסחר של מדינת ישראל.

שימו לב שרושמים את סימני המסחר בהתאם לסוגי מוצרים ושירותים שונים. סימן מסחר יכול להיות דומה עבור שני מוצרים שנמצאים בקטגוריה שונה לחלוטין, וזה יהיה תקין וחוקי. מנגד, לא מעט מצבים אחרים עלולים להביא לפסילת סימן המסחר, כאשר במצב הזה אפשר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

המדיניות במקרה של הפרת סימני מסחר

הפרת סימן מסחר מביאה לתחושת תסכול עצומה בקרב מי שהשקיע במשך שנים לא רק בהגדרת סימן המסחר – אלא גם בהבניית המותג סביבו (חשבו על מותגים מוכרים בזירה הבינלאומית, דוגמת קוקה קולה או מקדונלדס). אם יש חשד שמא נעשתה הפרה של סימן מסחרי, נדרש קודם כל לבדוק האם באמת זה המקרה. יש מבחנים שונים שעושים בתי המשפט במטרה ללמוד על ההפרה, כאשר השלושה העיקריים הם מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות ומבחר חוג הלקוחות. קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על כל אחד מהם, אך המטרה הכללית שלהם היא לראות עד כמה הדמיון הזה מוחשי (=סבירות גבוהה לגניבה).

במידה ויש כאן "קייס", אפשר לתבוע את הצד המפר במספר סעיפים. הראשון וככל הנראה החשוב שבהם הוא פיצוי על הפגיעה הכלכלית שסביר להניח שנגרמה עקב ההפרה, למשל עקב קיזוז במכירות המותג לטובת זה ה"מתחזה". סעיף אחר מגלם בתוכו רצון לקבלת חלק מסוים מהרווח שקיבלו המפרים באמצעות ההפרה. לצד זה נהוג לבקש צו מניעה, אשר התכלית שלו היא לאסור על המפרים להמשיך להשתמש בסימן המסחר, כולל כמובן הפצה של מוצרים הנושאים אותו.