אגרות חוב – אפיק השקעה סולידי המניב תשואה ראויה

אגרות חובאגרות חוב החלו את דרכן כפתרון לחברות גדולות שחיפשו הלוואה בתנאים נוחים שבנקים סירבו לספק וכיום הן פתרון פלא למשקיעים המעוניינים להגן על השקעותיהן בתקופות בהן השוק מדשדש. השוק המודרני הביא לפריחה בשימוש באגרות חוב ולאפשרות להרוויח מהמסחר בהן.

מהי אגרת חוב?

איגרת חוב (או אג"ח בקיצור) היא נייר ערך בשווי נקוב, המבטיח תשואה על ערכו בפרק זמן נתון.

לדוגמא אדם הקונה אג"ח שנתית בריבית 5% נומינלית בערך של מאה ₪, מובטח שיקבל תשואה נומינלית (כלומר ללא ניכוי אינפלציה או ריבית) של 5%, כלומר 5 ₪ לשנה.

אג"ח, בניגוד למניה, קובעת את תנאי התשואה מראש ומבטיחה שיקוימו בתום תקופת האג"ח.

אגרות החוב צברו פופולאריות רבה במהלך השנים משום שבניגוד למניות, הן אומנם מקיימות את התשואה שהן מצהירות שיקיימו אלא אם כן מדובר באג"ח זבל (Junk bonds) עליהן יפורט בהמשך.

כיום חברות רבות, עמותות ואפילו מדינות מנפיקות אג"ח.

הסוגים השונים של אגרות חוב

שוק האג"ח בישראל עמד על 2008 לבדה על כ- 57 מיליארד ₪.

היקף זה נובע משורה ארוכה של סוגי אג"ח העונה למגוון צרכים של ציבור המשקיעים.

שני הסוגים הבסיסיים של אגרות חוב הם:

1) לא צמודות – אגרות חוב לא צמודות מבטיחות תשואה קבועה הנקובה באגרת החוב.
בדומה לדוגמא שניתנה קודם לכן, איגרת חוב מסוג זה נותנת תשואה נומינלית ללא קשר לתנאי השוק.

2) צמודות מט"ח/מדד – אגרות חוב אלו מבטיחות תשואה ע"פ מדדים כלכליים שונים.
אג"ח צמודות מט"ח מבטיחות תשואה ע"פ השינוי בערך המטבע אליו הן צמודות.
אג"ח צמודות מדד מבטיחות תשואה ע"פ מדד המחירים לצרכן (או אינפלציה).
סוגי אג"ח אלו מבטיחות תשואה של אחד המדדים בתוספת קטנה כדי לעודד את רכישתן. ממשלת ישראל הנפיקה אג"ח צמודות מט"ח עד שנת 2000 אולם התנודתיות של מטבעות חוץ פגעה באטרקטיביות שלהן כמקור השקעה יציבה ומאז 2001 הממשלה לא הציעה אג"ח אלו לציבור.

אג"ח לפי הגורם המנפיק:

  • אג"ח ממשלתיות – אגרות חוב המונפקות ע"י הממשלה. אג"ח אלו, מאופיינות בריבית נמוכה, אך ההחזר עליהן מובטח משום שהממשלה ערבה לכך שהתשואה המבוטחת באגרות אלו, אכן תשולם.
  • אג"ח קונצרטיות – אגרות חוב המונפקות ע"י חברות ציבוריות.
    מאופיינות בתשואה גבוהה יותר אך נושאות סיכון מסויים.
ישנן גם אגרות חוב שאינן סחירות כלומר, הן מבטיחות תשואה קבועה אך לא ניתן למכור אותן.

תשואה זו קבועה מהאג"ח הלא סחירות אולם בעתות משבר, מכיוון שלא ניתן למכור אותן, קרנן יורד.

יתרונות האג"ח וחסרונותיהן

אגרות חוב משרתות הן את אלו המנפיקים אותן והן את אלו הרוכשים אותן.

הגורמים המנפיקים את אגרות החוב מקבלים הלוואה בתנאים נוחים בהרבה מתנאים שבנקים יכולים לספק, משום שהם אינם מחויבים לעמוד בשורת תנאים נוקשים אלא רק לקיים את התשואה המובטחת באגרת החוב בתום התקופה הנתונה.

לקונים, אגרת החוב יכולה להוות אפיק השקעה בעל סיכון נמוך המניב תשואה ראויה.

אגרות חוב גם מהוות נכס בפני עצמו והאגרות הסחירות שומרות על ערכן ובניגוד למניות, הסבירות שערכה של אגרה ירד לשבריר מערכו הקיים הוא נמוך בהרבה (אך עדיין קיים).

אגרות חוב אינן חפות מחסרונות.

כאפיק השקעה סולידי, תשואות האג"ח נעות בטווחים של 4-5.5% לשנה ואינה יכולה לעלות באופן אסטרונומי כמו מניות או תעודות סל.

כמו כן, אג"ח הנמכרת לפני תום התקופה הנקובה בה, מותירה את מוכר האג"ח ללא החלק היחסי של התשואה המובטחת.

כלומר, אם אדם קנה אג"ח שנתי בתשואה שנתית של 5% והחליט למכור את האג"ח לאחר חצי שנה, הוא אינו זכאי למחצית התשואה (או לתשואה כלשהי).

חיסרון נוסף קיים באג"ח הקונצרטיות.

ישנן חברות המנפיקות כמויות גדולות של אג"ח כאלטרנטיבה להלוואה וכאשר הן פושטות רגל, לא ניתן לשלם את מלוא התשואה לבעלי האג"ח.

אגרות חוב שאינן מקיימות את התשואה שהן מבטיחות מכונות: אג"ח זבל ומחירן בשוק יורד משמעותית.

האם לקנות אג"ח ומתי?

כמו כל שאלה התלויה בשוק ההון, התשובה היא תלוית נסיבות.

מחקרים מוכיחים שאגרות חוב אומנם מספקות יציבות בתגובה שהשוק מדשדש, אולם אג"ח נומינליות (לא צמודות) הרבה פחות אפקטיביות מאלו הצמודות בהשגת מטרה זו.

כמו כן, כשקונים אג"ח קונצרני, חשוב לא להתפתות אחרי האג"ח המבטיחות תשואה גבוהה משום שייתכן שאלו אגרות חוב של חברות במשבר שלא יוכלו לעמוד בתשואה שהן מבטיחות.

דילוג לתוכן