ארגון ה- G8– ארגון המדינות החזקות
ארגון הG8(group of eight) הינו ארגון כלכלי בינלאומי אשר בו חברות שמונה המדינות הנחשבות למובילות בכלכלה העולמית.
באמצעות מפגשים של נציגי ממשל, מן המדינות החברות, העוסקים בתחומים כלכליים וחברתיים, נעשים ניסיונות לתאם עמדות ומדיניות באשר לסוגיות כלכליות גלובליות.
בנוסף נידונים נושאים אחרים להם עשויה להיות השפעה על כלל אוכלוסיית כדור הארץ כגון מרוצי חימוש ובעיות אקולוגיות.
גם לגבי נושאים כאלה מבוקשים פתרונות שייושמו באמצעים כלכליים, כגון השקעה בפיתוח מקורות אנרגיה ירוקה, הטלת סנקציות כלכליות על מדינות כדי להשפיע על מדיניות החימוש שלהן ועוד.
מפגש פסגה – G8:
פעם בשנה נערך מפגש פסגה של ארגון ה-G8 בו משתתפים מנהיגי שמונה המדינות החברות בארגון.סביב מפגשי פסגה אלה התפתחה תרבות של הבעת מחאה, ולעיתים באמצעים חריפים, מצידם של ארגונים שונים, כגון ארגון גרינפיס, המתנגדים לתוואי בו (לדעתם) האנושות צועדת ושאותו מובילות המדינות החברות בארגון.
ארגון ה-G8 נודע גם בשם "ארגון המדינות המתועשות" או "ארגון המדינות החזקות".
ארגון ה-G8 – קצת היסטוריה
בשנות השבעים חוותה האוכלוסיה האנושית משבר אנרגיה ("משבר הנפט") אשר לו נלווה משבר כלכלי.
G6 – בשנת 1975 נערך מפגש פסגה של מנהיגי שש מדינות, ארצות הברית, גרמניה המערבית, בריטניה, צרפת, איטליה ויפן. מפגש זה נודע כמפגש הG6 (group of six).G7 – במפגש הפסגה של שנת 1976 כבר השתתפה חברה חדשה בארגון, קנדה, והוא הפך ל-G7. החברה השמינית בארגון, רוסיה, הצטרפה למעשה בשלבים עד שבשנת 1997 הוכרזה רשמית כחברה מלאה והארגון קיבל את שמו הנוכחי.
מספיק מבט חטוף על נתוני הכלכלה העולמיים כדי להבין כי לא רק שיקולים כלכליים הם הקובעים מי יהיו המדינות החברות בארגון, כך סין והודו אינן חברות בו למרות כוחן הכלכלי וכך גם ספרד (אשר כלכלתה נחשבת כיום גדולה משל רוסיה).
נושאים המטופלים על ידי ארגון ה-G8
כאמור, מטרתו המוצהרת של הארגון היא ליצור שיתוף פעולה בטיפול בבעיות חובקות עולם כגון עוני, סיוע למדינות מתפתחות, בעיות איכות סביבה (כגון התחממות גלובלית), מלחמה בארגוני טרור, פיקוח על התחמשות בנשק לא קונוונציונאלי על ידי משטרים קיצוניים (דוגמת צפון קוריאה, איראן).המטריה תחתיה נמצאים כלל הנושאים שנידונים היא הכלכלה. גם לבעיות איכות סביבה או בטחון נעשים מאמצים למצוא פתרונות בדמות מהלכים כלכליים, כגון הטלת סנקציות כלכליות על משטרים, התחייבות להקצאת משאבים לטובת עניין מסוים וכו'.
אין פלא כי תחת המטריה הכלכלית נחתמים בפסגות ארגון הG8 גם הסכמי סחר חופשי, הסכמי יבוא יצוא בין המדינות החברות בארגון לבין עצמן וכן בינן לבין מדינות אחרות.הביקורת על פועלו של ארגון הG8
ארגוני שמאל דוגמת ארגוני סחר הוגן וארגוני איכות סביבה כגון גרינפיס טוענים כי ארגון ה-G8 פועל למעשה באופן שמנציח את עוצמתן הכלכלית היחסית של המדינות המתועשות לעומת מדינות העולם השלישי.
טענות חריפות נשמעות כאילו הארגון מעודד העברת זיהום אל שטחן של מדינות מתפתחות וכי המדינות החזקות אינן פועלות לטובת איכות הסביבה כפי שהתחייבו. ביקורת זו מתבטאת לעיתים בהפגנות סוערות באזורים נרחבים סביב מקום אירוח מפגש הפסגה השנתי של הארגון. כך בשנת 2003 זרעו הפגנות אלימות הרס רב בערים השוויצריות לוזאן וג'נבה בעת שהתקיימה פגישת פסגת ארגון ה-G8 בעיר אביון בצרפת. ברור כי אחד מן האינטרסים הראשונים במעלה של מנהיגי המדינות החברות בארגון הוא לתמוך ביציבות כלכלית. עובדה זו משתקפת בהכרזות, מהן מאת גורמים מוסמכים וכן כאלה המושמעות ללא גיבוי רשמי, אשר נועדו להשפיע לטובה על יציבות שווקים כלכליים ובורסות בעולם. באופן טבעי לחלק מיוזמות כאלה הצלחה רבה יותר מאשר לאחרות.