בנק ישראל הוא גוף מרכזי במנגנון פיקוח הפעילות של המשק הישראלי בכלל ושל שוק ההון הישראלי בפרט. מטרת קיומו של בנק ישראל, כמו גם של כל בנק מרכזי אחר, היא לאזן בין יישום המדיניות הכלכלית של הממשל הנבחר ובין שמירה על יציבותה הכלכלית של המדינה ועל נכסיה ההוניים.
חשיבות קיומו של בנק מרכזיבכל מדינה מפותחת ומתוקנת, ישנם שומרי סף המונעים מנבחרי עם לחמוס את קופת המדינה עבור הוצאות, אשר אינן מגובות בהכנסות ויכולות לדרדר את המדינה לגירעון.
חוד החנית השומר על תקציב המדינה מחריגה לא ריאלית הוא משרד האוצר.הבנק המרכזי שומר מגורמים בעלי אינטרסים צרים, לפגוע בבסיס הפיננסי של המדינה ע"י מניפולציה של המטבע המקומי והורדת יתרת המט"ח.
דוגמא להשלכות של בנק מרכזי בעל השפעה חלשה או התנהלות לקויה היא זו של פינלנד.המטבע הפיני צנח לפני שנתיים למחירים נמוכים, בשל פעילות ספקולטיבית של סוחרי מט"ח שגרפו רווחים אדירים.
בנק מרכזי תקיף, היה מבצע רכישה של המטבע הפיני בכדי להעלות את ערכו והיה משפר משמעותית את מצבה של המדינה המצויה כיום על סף קריסה.מעבר להחלטות האסטרטגיות, בנק מרכזי אמון גם על פיקוח הבנקים המסחריים ועל תלונות הציבור בנושא מדיניות הבנקים.
כמו כן, תפקידו לבצע ניתוחים כלכליים של שוק ההון במטרה לגבש כלים מושכלים לניתוח מדיניות מוניטארית.פעילויותיו העיקריות של בנק ישראל
סטנלי פישר מונה לנגיד בנק ישראל ב- 1.5.2005 לאחר קריירה מפוארת בקרן המטבע העולמית ובסיטי גרופ.
כהונתו בבנק ישראל לוותה בלא מעט אי נעימויות, רובן המוחלט היה קשור לתנאי השכר המופלגים שזכו עובדי הבנק. עם זאת, תקופתו כנגיד תיזכר, קרוב לוודאי, כתור הזהב של בנק ישראל שייצב את המשק הישראלי וסייע לו לשרוד את המשבר הכלכלי בפגיעה מינימאלית בתעשיות הליבה של ישראל ובכושר התחרות שלה. להלן חלק מהאסטרטגיות העיקריות שיושמו בבנק ישראל בתקופתו של סטנלי פישר:- הורדת ריבית אגרסיבית – בתקופתו של סטנלי פישר, הגיעה הריבית לשיעור של חצי אחוז – השיעור הנמוך ביותר שנרשם בתולדות המדינה. פעולה זו, עודדה הקצאה מקסימאלית של הכסף להשקעה וצריכה ולא לחיסכון ומיתנה את אפקט המשבר
- הזרמת ביקושים לדולרים כדי למנוע תיסוף המטבע – רכישת מט"ח ע"י בנק ישראל יושמה זמן רב בטרם סטנלי פישר מונה לנגיד הבנק, אולם בתקופתו של פישר, אסטרטגיית הקנייה למניעת תיסוף (ירידת ערך המטבע הזר לעומת השקל) הייתה נדירה ובהיקפים מצומצמים. סטנלי פישר ניצל את יתרות המטבע הגבוהות של ישראל ורכש דולרים בכדי להזרים ביקושים.
באופן זה, שיפר הנגיד את אטרקטיביות החברות הישראליות המייצאות מוצרים ושירותים לחו"ל משום שעצירת התיסוף של השקל לעומת הדולר הוזילה את מחיר המוצרים או השירותים בדולרים
- קניית אג"ח ממשלתי בבורסה – רכישת אגרות חוב ממשלתיות שהונפקו לציבור הרחב דרך הבורסה המשרתת את הציבור הרחב נשמעת תמוהה בהתרשמות ראשונית. בחינה מדוקדקת של התכנית, מגלה כי מדובר בצעד מורכב המאפשר לממשלה להזרים לשוק כסף (שהיה שמור באג"ח) ולהוזיל את עלויות האשראי במשק, הנקבעות ע"פ הריביות לטווח ארוך של אגרות החוב הממשלתיות.
עם זאת, מכיוון שהכסף הנדרש לקניית האג"ח כבר קיים בשוק (ונגדו הונפקו האג"ח) אין מדובר בהדפסת כסף (כלומר, התהליך אינו מלווה בעלייה באינפלציה)
- רפורמת העמלות בבנקים – בימים אלו, מנהל בנק ישראל מלחמה לפיקוח תעריפי העמלות הנהוגים במדינת ישראל ושיעורן גבוה לאין ערוך מרוב המדינות המפותחות. קרב זה עדיין בעיצומו כך שלא ניתן להצביע על הישגים מוחשיים בתחום זה נכון לשנת 2009
