היבטים כלכליים של שפעת החזירים

מן הרגע שבו הפכה שפעת החזירים ממחלה רגילה למגיפה של ממש – היא חדרה כמעט לכל תחום בחיינו. לא רבים יודעים זאת, אך שפעת החזירים השפיעה על כלכלות של חברות ענק ומדינות שלמות בצורות רבות. כיצד שינתה מגיפת שפעת החזירים את פני המציאות העולמית, לאו דווקא במונחים של בריאות, אלא מן ההיבטים הכלכליים והחברתיים יותר?

שפעת החזירים – כמה זה עולה לנו?

הנגיף שגרם לשפעת החזירים הביא איתו היסטריה רבתי.

רבים חששו כי מדובר במגיפה קטלנית אשר "תקצור" חיים בכל רחבי העולם ומדינות העולם חברו יחד, בפחד אמיתי, על מנת למנוע מהמגיפה להתפשט ולהילחם בה.

בפועל, לאחר שהמגיפה לא נעצרה, התגלה כי מדובר בפחות משפעת חורפית שגרתית וההמולה מסביב למחלה היתה מהומה על לא מאומה, ביחס לתוצאות שלה.

עם זאת למגיפה החדשה היתה השפעה רבה בתחומים שאינם קשורים רק לבריאות, כמו כלכלה.

שפעת החזירים גרמה להוצאות ענק בממשלות שונות

בחודש יולי 2009, רכשה מדינת ישראל חיסון נגד שפעת החזירים עבור כל אזרח במדינת ישראל.

נוסף לכך, מכיוון שבישראל הכלכלה מוגדרת כלכלה מעורבת, הגבירו שר הבריאות וראש הממשלה את ההצטיידות בתרופות נוגדות שפעת לקראת החורף בחמישה אחוזים.

ביחס למדינות אירופה האחרות, כבר בטרם הליך זה החזיקה מערכת הבריאות הישראלית במחסן תרופות נוגדות שפעת, אשר גדול באופן משמעותי מהממוצע.

מוערך כי עלות רכישת החיסונים, בצירוף העלות הנוספת לתגבור כמות התרופות המטפלות בשפעת, היא 450 מליוני שקלים.

למרות כל זאת, כיום כבר יודעים במוסדות הבריאות השונים, כי שפעת החזירים הינה מחלה קלה יחסית וכי במרבית המקרים אין צורך באשפוז או במתן תרופות.

המדיניות הגלויה של מוסדות הריפוי והרופאים המשפחתיים, הינה לזהות מקרה של הידבקות בשפעת החזירים ולא להורות על טיפול תרופתי (בדומה למקרים של שפעת "רגילה").

במקרים של חולים בסיכון, כגון נשים בהריון, קשישים, או אנשים שחולים במחלות אחרות וההידבקות בשפעת החזירים עלולה לגרום לסיבוך רפואי במצבם – ממליצים הרופאים על טיפול תרופתי.

עלות שפעת החזירים למשק הישראלי – עד 35 מיליארד שקלים

בכל חורף ישנה ירידה בכמות העבודה (בעיקר עקב ימי מחלה בשל הדבקות של העובדים במחלות חורף) שערכה נאמד בכמיליארד וחצי שקלים.

בשל ההערכות הקודרות, כי אחד מכל ארבעה אנשים יידבק בנגיף שפעת החזירים, מדובר על עליה משמעותית של פי 2.5% בימי המחלה שיידרשו במהלך החורף הקרוב.

בחברה הכלכלית דן אנד בראדסטריט, מעריכים כי מן המגיפה צפויים להפגע משמעותית ענף תיירות הפנים והחוץ, ענף הבילויים, המסעדנות, הבידור ועוד.

מוערך כי התוצר הלאומי (התל"ג) הישראלי יספוג ירידה של 2% – 1% מערכו.

במידה ואכן יהיה מדובר במגיפה, יש סיכוי שהפגיעה בתוצר תהיה גבוהה אף יותר.

גם התוצר האמריקאי ספג ירידה של כחמישה אחוזים, המשויכת בחלקה להשפעת מגיפת שפעת החזירים.

שפעת החזירים גרמה להורדת מחיר הנפט בכשלושה אחוזים

המגיפה, שהתפשטה דרך תנועה אווירית והנדבקים הראשונים בה היו כאלה שבילו במקסיקו או במדינות אחרות שנחשפו לנגיף, גרמה למהלומה כלכלית קשה בתחום.

מחירי הדלק הסילוני צנחו בכמעט 3%, בעקבות מיעוט הדרישה אצל חברות התעופה.

נאמר כי בשל ירידת התוצר במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית, ובשל הירידה בתנועה ובהתקהלויות אנשים מחוץ לבתים, ירד הביקוש של ארה"ב לדלק סילוני ובתוך כך ירד אפילו עוד מחירה של חבית נפט.

ומי בכל זאת מרוויח משפעת החזירים?

כמובן, שבצד ההפסדים הכלכליים העצומים, ישנם גם מרוויחים מכל הסיפור ואלו הן כמובן חברות התרופות השונות.

החברות שהצליחו לפתח תרופות נגד מחלות ויראליות, ביניהן השפעת, נהנו מעליית רווחים משמעותית לקראת חורף 2009.

דוגמאות לכך ניתן לראות בחברת הענק GSK ובחברת התרופות הישראלית "ביונדווקס" – אשר ערך המניה שלה עלה במעל 2000%, לאחר שפיתחה חיסון אוניברסאלי המגן מפני סוגים רבים של שפעת, ונחשב כמי שיכול לסייע גם בהתמודדות נגד שפעת החזירים.

עוד על סוגי השפעות באתר www.cold.co.il

דילוג לתוכן