ישנם אינספור פרמטרים היכולים לרמוז על כך שמשק נמצא במשבר כלכלי ובמצב של מיתון: אחוזי אבטלה, אינפלציה נמוכה, ירידה בתוצר לנפש, שיעור פשיטות הרגל וכיו"ב. עם זאת, כל משק מציג שיפורים במדדים כלכליים מסוימים והרעה באחרים. משבר כלכלי ומיתון הם מושגים שאנו שומעים מכל עבר ולא תמיד מבינים עד הסוף. בואו לקרוא יותר על הסיבות המביאות למשבר כלכלי במשק ועל הדרכים לצאת ממנו
מתי משק במיתון ומתי הוא פשוט יציב?המדד המקובל (גם אם לא היחיד) למיתון הוא התוצר המקומי הגולמי לנפש (GDP).
התוצר המקומי הגולמי של מדינה מורכב מכל הסחורות והשירותים המופקים באותה מדינה.
כאשר התמ"ג של מדינה יורד בתקופה של שני רבעונים רצופים ומעלה, המשק מצוי במיתון.לכשעצמו, מיתון הוא תופעה כלכלית בלתי נמנעת כחלק ממחזור הפעילות הכלכלית.
המשק המקומי אינו יכול להגדיל את היקף הצריכה שלו לנפש האופן משמעותי לנצח וכאשר שיעור הגידול בהיקפי הצריכה מתמתן או נעצר, מסתמנת ירידה בכוח הקנייה של המשק.הירידה גורמת לירידת מחירים המעודדים את הציבור לקנות ומגבירים את הביקושים לתוצר ואת התוצר הגולמי.
אם המיתון הוא חלק מהמחזור הכלכלי, מדוע לא לחכות עד שיסתיים?עפ"י המחזור הכלכלי, כל מיתון אמור להסתיים.
עם זאת, ככל שהמיתון ארוך יותר, ההתמודדות איתו והתאוששות המשק ממנו קשה יותר וכרוכה, לעתים, בנזק בלתי הפיך.ישנן כמה סיבות המחריפות את המיתון ומעכבות את התאוששות המשק ממנו:
- תשתית ירודה – בהקשר זה, תשתית היא מונח על לתשתית בסניטציה, כבישים, רפואה וחינוך. כאשר היסודות של אחד או יותר מאלו רעוע, המשק מפסיד תוצר. בין אם באובדן כוח עבודה בשל תוחלת חיים קצרה, הרוגים בתאונות דרכים, אשפוז ארוך בבתי חולים בשל מחסור בציוד ותרופות המאפשרות טיפול מהיר ויעיל ועוד. חינוך ירוד גם הוא מוביל להפסד תוצר בשל חסך בידע ומיומנויות המאפשרים לעובד לשפר את תפוקתו.
- מורל ירוד – מיתון היא תופעה פסיכולוגית כמעט כפי שהיא כלכלית. בשנת 1966, המשק הישראלי נקלע למיתון כבד, התמ"ג עלה ב-1% בלבד (התמ"ג לנפש ירד) והאבטלה עמדה על 10% מכלל כוח העבודה.לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, המשק נהנה מאופוריה והתמ"ג עלה בהיקף של-15% באותה שנה. צמיחה זו נקטעה עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים שפגעה במורל והובילה את המשק למיתון ארוך וקשה. ממשלות רבות נוקטות במאמצים רבים להעלות את המורל משיקולים כלכליים.
- מדיניות כלכלית פייסנית מדי כלפי השוק החופשי – הכלכלה המודרנית חייבת חלק לא מבוטל מהצמיחה המטאורית שרשמה במאתיים האחרונות לשוק החופשי.עם זאת, שוק ללא מדיניות אכיפה ברורה של המדינה וללא פיקוח עליה, מהווה פתח לגורמים מפוקפקים המעוניינים לגרוף רווחים קלים על חשבון הציבור.המיתון שארה"ב חוותה ב-1929, נבע מהיקפי אשראי שניתנו ע"י הבנקים ושעלו על סך נכסיהם. כתוצאה מכך, כאשר הציבור החל למשוך את כספו מהבנקים, נתגלה כי מאגר הכספים בבנקים אזל ורבים הפכו לחסרי כל בן לילה. כיום ישנו פיקוח על היקפי אשראי הניתנים ע"י הבנקים, על שקיפות בדיווחים הכספיים של חברות ובתנאי התחרות של השוק כדי למנוע ניצול של כספי הציבור לאינטרסים צרים.
- חוסר אחריות תקציבית – לכל מדינה יש תקציב המורכב מההכנסות וההוצאות הצפויות. המטרה היא ליצור עודף תקציבי מחד ולספק שירותים מתקדמים (ויקרים) לתושבי המדינה מאידך.כאשר התקציב גבוה מדי, ההכנסות ממיסוי אינן מספיקות לכסות את התקציב ונוצר גירעון. גירעון גבוה מדי, מבריח משקיעים ומונע ממנה אפשרות לקבל הלוואות ממדינות אחרות.מדיניות תקצוב ממשלתי לא אחראית מובילה כמעט תמיד למשברים כלכליים. במקרים של גירעון, נדרשים קיצוצים תקציביים. אלו גובים מחיר כבד מתושבי המדינה ואזרחיה. עם זאת, קיצוצים המתוכננים ומבוצעים בחוכמה, מקטינים את הגירעון ומגבירים את חוסן המשק, את הכדאיות להשקיע בו וכתוצאה מכך, תוצר המשק עולה וההכנסות עולות ומאפשרות למדינה להרחיב את השירותים לאזרחיה מבלי להגיע לגירעון.
