יניב גבריאל – המכללה למיסים ולחשבונאות – פסק דין על העתקה

לאחרונה התקבל פסק דין חמור במיוחד הדן בנושא העתקת מאמרים. שלושה תובעים שונים הגישו תביעות כנגד יניב גבריאל אשר הינו עורך דין ויועץ מס ובנוסף בעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות שם הוא מעביר קורס חשבי שכר.

אותו יניב גבריאל הינו הבעלים של אתר האינטרנט taxcollege.co.il – אתר האינטרנט של המכללה למיסים ולחשבונאות וכן של אתר האינטרנט gavriel-law.com – בו קיימים מאמרים שונים.

בפסק הדין אשר איחד שלוש תביעות שונות שהוגשו כנגד יניב גבריאל וכן תביעות שכנגד אותן הגיש יניב גבריאל בעצמו כנגד התובעים, ניתן למצוא דברים קשים מאוד בדרך ניהול התיק של אותו יניב גבריאל.

במאמר זה ריכזו מספר ציטוטים נבחרים מפסק הדין לצד פרשנות שלהן במטרה להראות כיצד לא לנהל הגנה, מה לא כדאי לעשות, איך לא להתנהג ולפעול. יש לציין כי מחלק מהדברים שתקראו עולה גוון פלילי אשר ככל הנראה יתברר בהמשך.

טענה ראשונה – המאמרים הופיעו בקורס חשבי שכר והועתקו ממנו:

יניב גבריאל טען כי הוא לימד והעביר את החומר הכולל את המאמרים בקורס חשבי שכר מוקדם יותר לתאריך הפרסום של המאמרים על ידי התובעים. טענה זו נשללה לחלוטין על ידי השופט:

"לעניין זה הובאו טענות שונות על ידי הצדדים. לצורך כך יתייחס פסק הדין לטענתו העיקרית של הנתבע לפיה התובעים חברו יחדיו והם אלה שהעתיקו ממנו המאמרים. עוד תהא התייחסות לטענה המופיעה ביחס למאמרי "לשון הרע" וכן הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי – אשר לטענת הנתבע הועתקו מחומר בקורס חשבי שכר אותו העביר.

כפי שיובהר להלן – אין לקבל הגרסה לפיה המאמרים שעניינם התביעה הראשונה והשנייה הופיעו במחברת חשבי שכר משנת 2006, אין גם לקבל טענות אחרות המתייחסות אף לתביעה השלישית כנגד הנתבע. "

עולה מכך כי הנתבע בעצמו או על ידי אחרים שינה את החומר שהועבר לבית המשפט וכי עדים אותם הביא לבית המשפט לתמוך בגרסה זו לא דיברו אמת:

"בפני בית המשפט הופיעה עדה אשר כנטען השתתפה בקורס חשבי שכר ולמדה המאמרים בעניין לשון הרע וכן ועדות רפואיות. בשל האמירות ביחס למהימנותה – לא תצוין עדה זו בשמה.

אין לתת אמון בעדות עדה זו, אשר על פניו הייתה מוטית אינטרס ורצון לסייע לנתבע לא בהכרח תוך דבקות באמת. כך למשל הוכח, באמצעות איתור הודעה שרשמה במסגרת פורום חשבי שכר כי כלל לא השתתפה בקורס המלא אלא השתתפה במעין "מרתון" לימודים המיועד לנכשלים; עוד צרמה העובדה שהעדה ביקשה לטעון ולזכור, במרחק של שנים ארוכות, ביחס לימי הלימוד לרבות יום לימוד ספציפי בו לטענת הנתבע עצמו קיים יום עיון בנושא "הלבנת הון" – הוא נושא התביעה השלישית."

עוד הוסיף השופט כי עדותה של עדה זו מופרכת ולכן עולה השאלה – האם שיקרה באופן מובהק תחת עדות בשבועה בבית המשפט? האם שכנעו אותה לתת עדות שאינה אמת? על משטרת ישראל לחקור אפשרות זו.

האם שונה אתר המסללה למיסים ולחשבונאות?

דברי השופט בעניין זו עומדים בפני עצמם ולכן נפתח בציטוט מפסק הדין:

"הנתבע מיקד טענותיו בתחילה בטענה לפיה המאמרים הופיעו באתר המכללה למיסים. המיקוד שונה והוחלף בהמשך למחברות קורס משנת 2006 עד אשר סיכומי הנתבע מתחילים בהפניה ולהסתמכות בסיסית על מחברות אלה.

לא בכדי שינה הנתבע את מיקוד טענותיו. הטענה לפיה מאמריו הופיעו במסגרת אתר המכללה למיסים התגלתה, במלוא הכבוד, שאמירה שאינה אמת ואף חמור מכך."

למה התכוון השופט כאשר כתב: לא בכדי שינה הנתבע את מיקוד טענותיו. הטענה לפיה מאמריו הופיעו במסגרת אתר המכללה למיסים התגלתה, במלוא הכבוד, שאמירה שאינה אמת ואף חמור מכך – האם שופט התנסח בעדינות יחסית כאשר הנתבע נתפס בקלקלתו?

ציטוט של השופט נותן מבט נוסף למעשיו החמורים של הנתבע, יניב גבריאל: "כלומר – לא זו בלבד שהמאמרים לא נכללו בזמן אמת באתר המכללה, אלא הוכח כי נעשו פעולות להוסיף מאמרים אלה לאחר שלנתבע נודע על כך שהעתקת המאמרים התגלתה."

האם יניב גבריאל חוזה עתידות?

במאמר נוסף העוסק בסקירה של הצעת חוק בנושא הלבנת הון, נתען על ידי הנתבע, עו"ד יניב גבריאל, כי הוא כתב את הסקירה על הצעת החוק בשנת 2006 בעוד הצעת החוק עצמה פורסמה רק בשנת 2007!!

השופט בעצמו ראה את חוסר ההגיון בטעה שכזו: "סביר יותר שמאמר הכולל האמור בהצעת חוק ייכתב לאחר פרסום הצעת החוק

הגיוני, סביר וברור כי מאמר המתייחס לשינויים שנכללו במסגרת הצעת חוק ייכתב לאחר פרסום הצעת החוק.

הנתבע מבקש לטעון כי פרסם את המאמר עוד טרם הצעת החוק ומביא שורה של אסמכתאות לכך שהאמור במאמר הופיע בפרסומים ומאגרים שונים אף בעבר. במלוא הכבוד אין מקום לטענה ולגרסה זו"

בנוסף הבהיר השופט: "לא סביר ואין לקבל טענה לפיה הנתבע החליט במסגרת עבודתו השוטפת ופרסום מאמרים במגוון רחב עד מאוד של תחומים – לערוך דווקא מחקר אקדמי ולהתחרות במנסחי הצעת החוק טרם זו פורסמה."

גם במקרה זה הביא יניב גבריאל עד אשר העיד כי נכח ביום עיון בנושא הלבנת הון אשר נערך בשנת 2006. גרסה זו, בלשון השופט "מלאה בתמיהות לא מועטות" לאור כך די באותו יום בו נערך אותו יום עיון יניב גבריאל העביר במקביל, יום עיון אחר, במקום אחר. האם הנתבע, כאותו חתולו של שרדינגר, יכול להיות באותו הזמן בשני מקומות שונים במקביל?

נתחיל במה שחשב השופט על אותו עד: "כתמיכה לגרסתו הובא עד אשר מוטב היה אלמלא הובא ועל כך בפסקה הבאה.

העד אשר ביקש לתמוך בגרסה אודות יום העיון שעניינו הוא הלבנת הון הוא מאבטח מהעיר לוד שהחליט, מסיבותיו, להתייצב ליום עיון מקצועי בנושא הלבנת הון בשנת 2006. מכל משתתפי יום העיון הנטען – נזכר והובא דווקא אותו מאבטח אשר לא ידע דבר וחצי דבר היכול לתמוך בגרסת הנתבע.

אותו מאבטח שהתעניין כנטען בשינויים צפויים בחוק איסור הלבנת הון לא שמר בידיו את המאמר הנטען. מכאן  לא ברור מדוע הובא לעדות ומה טעם בעדותו.

זאת ועוד – אותו מאבטח התייחס בעדותו לחוברת אשר כלל לא ידע וממילא זכר האם חוברת כזו קיבל כשהיה, כנטען, ביום העיון.

ולהשלמת התמונה – אותו מאבטח שהתעניין בשינויים צפויים בחוק איסור הלבנת הון לא זכר דבר, שכן לדבריו עזב את יום העיון הנטען לאחר שעה אחת בלבד"

כנראה יניב גבריאל ידע כי אותה עדות מפוקפקת אינה מספיקה ולכן הביא בנוסף עדות נוספת של עורך דין – למען לא נאריך בדברים להלן ציטוט של התייחסות השופט לאותה עדות: "כתמיכה לגרסת הנתבע הובא עו"ד אשר מפאת האמור בשורות הבאות,  שמו לא יירשם במסגרת פסק הדין.

בהתאם לגרסת הנתבע – אותו עו"ד העיר הערות ביחס למאמר בעניין הלבנת הון העומד בבסיס התביעה השלישית, היא תביעת עו"ד בטש.

מספר תמיהות עולות מעדות עוה"ד אשר הביאו, במלוא הזהירות, לכך שלא נתתי אמון בעדותו…"

לסיכום – התייחסות השופט לאמינותו של יניב גבריאל

כל המוסיף גורע ולכן נסתפק בציטוט מדוייק מפסק הדין:

"מעבר לכל האמור לעיל – אף לא נתתי אמון בנתבע עצמו. יש להיזהר פן הליך משפטי יוכרע על סמך התרשמות בלבד, שמא אותה התרשמות – ללא תמיכה חיצונית, תהיה מוטעית ומכאן תושפע גם תוצאת פסק הדין.

בענייננו – כל גרסתו של הנתבע עמדה על כרעי תרנגולת וגם מהן קרסה. בנוסף לכל התמיהות שעלו לעיל, הרי גם בחקירתו הנגדית נראה היה כי תשובות הנתבע מוטות אינטרס. די לעיין בפרוטוקול הדיון על מנת לראות כיצד התחמק הנתבע מתשובות מעת לעת או ענה להן כעורך דין ולא כעד וזאת עד אשר ניתנו, על מנת לקדם הדיון, החלטות לפיהן יש להסתפק באשר נאמר."

דילוג לתוכן